תערוכות

נטשה קוזניצובה / אלבום תמונות

התערוכה תוצג בתאריכים: 
14.12.18-21.1.19

בתערוכה אלבום תמונות מציגה נטשה קוזניצובה סדרת עבודות המתמקדות בדמויות אנושיות במצבים שונים, בהקשרים אישיים, חברתיים ופוליטיים. התבוננות בתמונות מעלה כי הסדרה מחלקת את חיי האדם לשתי תקופות משמעותיות, אחת המאופיינת בפעילות ומעורבות בחיים, ושנייה המאופיינת בפסיביות והתנתקות מהחיים. במרכזן של הסצנות השונות, המתרחשות במרחב הביתי או הציבורי, מופיעות דמויות האמנית עצמה, בעלה, אמה ומכריה, אנשים אנונימיים וכן דמויות מנהיגים מן העולם, כאשר לחלקן נלווית חית מחמד. בעבודות ניכרים שימוש מרובה בצבעי יסוד, משיחות מכחול חופשיות ודינמיות, הדגשת הבעות הפנים וצבעוניוּת ססגונית ואופטימית, גם בדימויים הקשים.

התקופה הפעילה מיוצגת ראשית בקבוצת תמונות המתייחסות לשגרת החיים בביתה של האמנית. ניתן לראות שם את בני הזוג היושבים בסלון ביתם ליד שולחן עמוס במזון, את הבעל (איגור) המנמנם לאחר יום עבודה או שוכב חולה במיטתו, את נטשה מציירת, את אֵם האמנית (שהתגוררה אתם תחת אותה קורת גג) נחה בכורסתה ולצדה ספל קפה, מדפדפת באלבום תמונות, או מלטפת חתול, וכדומה. בתמונות אחרות אפשר לראות גם מכרים וידידים של בני הזוג, ואילו בסצנות המתרחשות ברחוב ומפגינות הומור ניתן לראות זוג אוהבים ושני נגני רחוב, עובד זר משחק 'קאנדי קראש' כשהוא יושב על המדרכה או אנשים משוחחים בניידים.

בקבוצת עבודות זו ניתן לגלות גם שלושה מנהיגים, אנגלה מרקל וולדימיר פוטין בני ימינו ופיליפה הרביעי, מלך ספרד במאה ה-17. ההקבלה, הספק סרקסטית ספק הומוריסטית, בין השליט האבסולוטי לבין מנהיגי גרמניה ורוסיה, מתייחסת אולי ליכולתם של המנהיגים, כאז כן היום, לנצל את כוחם הגדול. בעוד שבמקרה של מרקל מדובר בניצול לטובה (כפי שממחיש התינוק השחור בזרועותיה), הרי במקרה של פוטין זהו ניצול שלילי (כפי שמעידים המדים, האקדח והכלב לצדו). כדי לחזק את הטענה שמה שהיה הוא שהווה, משלבת קוזניצובה בציוריה גם אלמנטים ששאלה מיצירות היסטוריות. כך למשל השמלה בציור של מרקל שאובה מיצירה של דייגו ולסקז (המאה ה-17) בעוד שהמשרתת המציצה שם מאחור נלקחה מציור של אדואר מאנה (המאה ה-19). מאידך, לציור ה'היסטורי' של פיליפה הוסיפה קוזניצובה קוף ותפוח עץ.

התקופה הפסיבית מיוצגת בדימויים הכוללים את אמה של האמנית ומנהיגים כמו מרגרט תאצ'ר ורונלד רייגן, ששלושתם לקו במחלת האלצהיימר. רייגן ותאצ'ר מצוירים שניהם על כסאות גלגלים – מבטו בוהה באוויר, ראשה שמוט על החזה. מתחת לכיסאו של רייגן מונח סיר לילה. הצמדת האִם למנהיגים שריכזו כוח רב בעברם, מצביעה על כך שהמחלה אינה עושה אבחנות בין בני האדם. רעיון דומה הופיע באמנות אירופה החל מהמאה ה-15 בדימוי "מחול המוות", שבו "המוות" בדמות שלד אדם, סוחף אנשים מכל שכבות החברה למעגל רוקדים, כדי להמחיש את הרעיון שכל אדם הוא בן תמותה.   

חית המחמד, שכאמור נלווית אל רבות מהדמויות, מבטאת שלל רעיונות. היא יכולה לשקף רוח חיים (ויטאליות), ביתיות, אהבה או קשר אל הטבע וכן לייצג תכונות חבויות של הבעלים כמו בציור של פוטין וכלבו האימתני או המלך פיליפ והקוף. בהקשר לכך, מעניין להיווכח כי אף חית מחמד אינה נלווית אל הדמויות האומללות והפסיביות מן הסדרה השנייה.

נטשה קוזניצובה, תושבת הישוב בני עי"ש, נולדה במוסקבה, ובשנת 1992 עלתה לישראל. את הכשרתה המקצועית קיבלה באקדמיה לאמנות על שם וסילי סוריקוב. היא זכתה בפרסים על יצירתה האמנותית והציגה בתערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובעולם.

דבורה גולדברגר

העבודות למכירה. בדבר רכישה, נא לפנות ישירות לאמנית בטלפון 054-4608012

גלריית תמונות

מערכת כרטיסים מערכת למכירת כרטיסים